אודות

דוסי סטורי, הסיפור מאחורי.

רובנו אוהבים לקרוא. החל מספרים עיתונים מודעות, ועד לאריזה של הקורנפלקס בשעת ארוחת בוקר. הבעיה העיקרית של חובבי קריאה הוא הצמא הבלתי פוסק לקרוא. אוהב כסף לא ישבע כסף, חובב קריאה לא ישבע מספר. סיפורים לוקחים אותנו אל עולם אחר, ונותנים לנו לחוות רגשות ורגעים שלא תמיד אנו חווים בעצמנו.

לכל אחד יש לו טעמו את האישי בסיפורים. סיפור שמעניין וירתק בחור ישיבה, לא בהכרח יצמיד לכסא עקרת בית בשנות ה-30 לחייה. סיפור שנערות סמינר קוראות בשקיקה, סביר להניח שפקיד בנק שמתקרב לפנסיה לא ימצא בו הרבה עניין.

ישנם בינינו גם כאלה שאוהבים לכתוב. ישנם הכותבים יותר טוב, ישנם הכותבים לא יותר טוב. הצד השווה שבהם, שאם תינתן להם הבמה המתאימה לכתוב, ויהיה אופציה נוחה לקוראים להגיב, יוכלו הכותבים לקלוע יותר לטעם הקוראים. לדעת מה הם רוצים לקרוא, אלו נושאים מרתקים אותם יותר, ואיזה נושאים פחות מעניינים אותם לקרוא עליהם. (ברור שאין צורך לכתוב רק על פי מה שהקהל רוצה, אבל ככלות הכול, כותבים בשביל שיקראו, לא?)
לרשת האינטרנט יש 3 תכונות שדוסי סטורי משתמש ביתרונותיהם ביעילות.

המעלה הראשונה היא בנוחות פרסום מידע. אם עד היום בשביל לפרסם סיפור, היה צורך בהקלדה, הגהה, עימוד, שליחה לבית הדפוס, הדפסה, משלוח לנקודת ההפצה, ורק בסוף דרך ארוכה זו הסיפור מגיע לקורא. כיום בניצול יכולת רשת האינטרנט, בלחיצת מקש, פרק יכול לעלות לאתר ולהיות נגיש לכל קורא.

המעלה השנייה היא. כשקורא רוצה להגיב על סיפור, בדרך כלל עליו לכתוב/להקליד את תגובתו, להכניס למעטפה, לשלוח למערכת. גם לאחר שלבים אלו, לוקח זמן עד שהביקורת תגיע לכותבים. סיפור שמתפרסם באתר, כל קורא יכול להגיב מיידית מה דעתו על סיפור.

המעלה השלישית, הגולש קורא רק מה שמעניין אותו. כשאדם ממוצע קורא את מגזין משפחה לדוגמא. על פי רוב רק 70% פחות או יותר מדבר אליו. בדף עם רשימת סיפורים, גולש יכול לקרוא רק סיפורים שמעניינים אותו.

דוסי סטורי מהווה נדבך מגשר בין הקוראים לכותבים. לכותבים יש במה נוחה לכתוב, ולקוראים יכולים להגיב בזמן אמת מייד אחרי הקריאה. גם המערכת מצידה קשובה להערות ובקשות על אלו תחומים יותר מעניין לקרוא.
 

הערה חשובה לסיום:
למרות שממבט ראשוני יכול להתקבל הרושם שהאתר עוסק בסיפורי שידוכים/הכרויות, לא מדויק לומר ככה. התגלגלו הדברים ואלו הסיפורים שהתפרסמו באתר עד כה. אולם המגמה היא להעלות סיפורים "רגילים", ולאו דווקא סיפורי שידוכים, או ז'אנר הבן החמישי.
 

יש לכם מה להחכים אותנו בענין? למשוב.